גיטרה בס: חלקים, איך היא נשמעת ואיך מנגנים בה

הכירו את גיטרת הבס

גיטרת הבס, שנקראת גם בס חשמלי, היא כלי מיתר שמגבירים בעזרת חשמל. בדרך כלל יש לה 4 עד 6 מיתרים עבים. Yamaha מסבירה שהיא תוכננה כדי שאפשר יהיה לנגן את המנעד הנמוך של הקונטרבס כמו שמנגנים בגיטרה, בפריטה במקום בקשת.

לרוב הבסים יש 4 מיתרים, וזו הבחירה הרגילה למתחילים. בס בעל 5 מיתרים מוסיף בדרך כלל מיתר B נמוך יותר; בס בעל 6 מיתרים מוסיף גם B נמוך וגם C גבוה. לרוב הבסים יש סריגים, אבל לבסים בלי סריגים (פרטלס) יש שחיף חלק, כמו לקונטרבס או לכינור.

אורך המיתר הנפוץ ביותר (מהנאט ועד הגשר) הוא 34 אינץ', בערך 86 ס"מ; לבסים עם 5 ו־6 מיתרים יש לעיתים קרובות 35 אינץ'. בסים עם סקאלה קצרה הם בערך 30 אינץ' (בערך 76 ס"מ). לרוב הבסים יש גוף מעץ מלא, אבל יש גם בסים חלולים וחצי־חלולים, וגם בסים אקוסטיים־חשמליים.

חלק מהבסים פסיביים ולא צריכים חשמל. בסים אקטיביים צריכים חשמל, בדרך כלל מסוללה בתוך הכלי (סוללת 9 וולט נפוצה), ולעיתים קרובות יש להם כפתורי טון לבאסים, לאמצעיים ולגבוהים.

משפחה

משפחת הגיטרה (מיתרים שפורטים עליהם)

סיווג

כורדופון אלקטרו־אקוסטי (MIMO 513, מסווג כמו הגיטרה החשמלית)

מנעד (צליל אמיתי)

E1 עד בערך G4 (‏4 מיתרים, 24 סריגים)

מפתח

מפתח פה

טרנספוזיציה

נשמעת אוקטבה מתחת למה שכתוב

אורך המיתר הנפוץ ביותר

34 אינץ' (בערך 86 ס"מ)

חלקי גיטרת הבס

מיתרי בס עבים הרבה יותר ממיתרי גיטרה, כי הם מכוונים נמוך הרבה יותר. מיתרים עבים מושכים חזק את הצוואר ואת הגוף, ולכן לבס יש בדרך כלל גוף קצת גדול יותר, צוואר עבה יותר, אורך מיתר ארוך יותר וחלקי מתכת גדולים יותר מאשר לגיטרה.

למיתרי בס יש ליבת פלדה שמלופפת בחוט פלדה או ניקל. למיתרי flatwound יש משטח חלק וצליל חם; מיתרי roundwound מחוספסים יותר למגע ונשמעים בהירים יותר.

חלק מהחלקים נמצאים בתוך הכלי או מאחוריו, במקום שהתמונה לא יכולה להראות; המספרים שלהם מסמנים בערך היכן הם נמצאים.

12345678910

1. 1
   ראש headstock

   הקצה העליון והרחב יותר של הצוואר, שבו המיתרים מחוברים למפתחות הכיוון.

2. 2
   מפתחות כיוון tuning machines

   מסובבים אותם כדי למתוח או לשחרר מיתר; כשהמשיכה משתנה, גובה הצליל משתנה.

3. 3
   נאט (אוכף עליון) nut

   פס עם חריצים מפלסטיק קשה או מעצם שמוביל כל מיתר אל הצוואר.

4. 4
   צוואר וטראס רוד neck / truss rod

   הזרוע הארוכה שאתם מחזיקים; מוט מתכת בתוכה מונע ממנה להתכופף או להתעקם.

5. 5
   שחיף fretboard

   פס עץ דק, למשל רוזווד, מייפל או הובנה, מקומר מעט מצד לצד.

6. 6
   סריגים frets

   פסי מתכת שמחלקים את הצוואר לחצאי טונים; לרוב הבסים יש 21, 22 או 24.

7. 7
   גוף body

   מחזיק הכול יחד; גופים מלאים טובים עשויים לעיתים קרובות מאלמון, ממייפל, ממילת ביצות (swamp ash) או ממהגוני.

8. 8
   פיקאפים pickups

   חלקים מגנטיים שהופכים את רעידת המיתר לאות חשמלי; לרוב הבסים יש שניים.

9. 9
   גשר וסאדלים bridge & saddles

   מחזיקים את קצות המיתרים; הסאדלים מכווננים את גובה המיתרים ואת דיוק הכיוון גבוה על הצוואר.

10. 10
    כפתורים ושקע יציאה controls & output jack

    כפתורים לעוצמה ולטון; כבל מהשקע מעביר את האות למגבר.

מאיפה בא הצליל

כשפורטים על מיתר, הוא מתנדנד הלוך ושוב מהר מאוד. מיתר ארוך יותר, כבד יותר או רפוי יותר רוטט לאט יותר ונותן צליל נמוך יותר. חשבו על חבל קפיצה: חבל ארוך וכבד מסתובב לאט, וחבל קצר ומתוח מצליף מהר.

בס לא צריך תיבה חלולה כדי להישמע חזק. כל פיקאפ הוא מגנט שמלופף בסליל של חוט דק מאוד. מיתר הפלדה או הניקל הוא מגנטי, ולכן כשהוא זז הוא משנה את המגנטיות שעוברת בסליל, וזה יוצר מתח חשמלי זעיר שמתנודד באותו קצב כמו המיתר. זה עובד קצת כמו פנס אופניים עם דינמו, שבו מגנט שזז ליד סליל יוצר חשמל. הכבל מעביר את האות הזה למגבר, שמגביר אותו.

פיקאפ סינגל־קויל יכול לקלוט גם זמזום מרשת החשמל שמסביבו. פיקאפ האמבאקר משתמש בשני סלילים שמלופפים בכיוונים הפוכים, כך שהזמזום מתבטל. לפיקאפ מפוצל (split-coil) יש שני חצאים נפרדים, אחד מהם בקוטביות הפוכה: הוא נשמע קרוב לסינגל־קויל אבל נשאר שקט כמו האמבאקר.

המקום שבו פורטים משנה את הצליל. פריטה קרוב לאמצע המיתר (במודל אידיאלי) נותנת פחות צלילים עיליים גבוהים וצליל עגול; פריטה קרוב יותר לגשר מוסיפה יותר צלילים עיליים גבוהים ונשמעת בהירה יותר. פיקאפים עובדים באותה דרך: פיקאפ ליד הצוואר נשמע עגול ועמוק, ופיקאפ ליד הגשר נשמע חד יותר. זה כמו להגיד „או” ואחר כך „אי” באותו קול.

נסו את זה: מתחו גומייה מעל קופסה פתוחה. פרטו עליה באמצע, ואחר כך ממש ליד השפה. האמצע נשמע עגול יותר; ליד השפה הצליל דק ובהיר יותר. אחר כך לחצו על הגומייה באמצע האורך שלה ופרטו שוב: החלק הקצר יותר נשמע גבוה יותר.

איך מנגנים

כשעומדים, השתמשו ברצועה כדי שהבס יישאר יציב בתנוחת הנגינה הנכונה, וודאו שהרצועה מחוברת היטב. יד אחת פורטת על המיתרים; השנייה לוחצת את המיתרים אל הסריגים. (נגן ימני פורט בדרך כלל ביד ימין.)

יש שלוש דרכים עיקריות להשמיע את המיתר. פריטה באצבעות היא הנפוצה ביותר, ורוב הנגנים מתחילים עם האצבע והאמה; היא נותנת הרבה שינויים בעוצמה ובגוון. פלקטרון הופך את תחילת כל צליל לבהירה וקצת מחוספסת יותר, ופול מקרטני, דאף מקייגן ודייוויד אלפסון הם מהנגנים שמשתמשים בו. סלאפ (מכה במיתר ליד תחתית הצוואר בצד האגודל) ופופ (משיכת מיתר כלפי מעלה באצבע ושחרורו) נשמעים בהירים יותר ו„הקשתיים” יותר מפריטה רגילה.

כדי לשנות צליל, לוחצים על סריג אחר או על מיתר אחר; כל סריג גבוה בחצי טון. גם היד הלוחצת יכולה להפיק צלילים בעצמה: בהאמר־און (hammer-on) אצבע מכה במיתר כדי להשמיע צליל חדש בלי לפרוט. בסלייד האצבע מחליקה לאורך המיתר תוך כדי לחיצה. נגיעה קלה במיתר ממש מעל סריג 12, בלי ללחוץ אותו, ופריטה נותנות צליל הרמוני טבעי שנשמע כמו פעמון.

בלהקה, הבס והתופים יוצרים את חטיבת הקצב, ולכן הבס צריך „להינעל” עם התופים. תבנית ראשונה טובה היא צליל יסוד נמוך יחד עם תוף הבס (קיק) והיסוד אוקטבה גבוה יותר יחד עם תוף הסנר. ווקינג בס (walking bass) מחבר בין צלילי היסוד של האקורדים בעזרת צלילי מעבר, סגנון שבא מהבלוז ומהג'אז. תפקיד בס „חסכוני” יותר מתפקיד גיטרה: אל תתנו למילויים (fills) לשבור את הגרוב, והרבה מילויים טובים נוחתים על צליל היסוד בפעמה הראשונה של התיבה הבאה.

• מיתר פתוחפרטו בלי ללחוץ על אף סריג: כל המיתר רוטט מהנאט ועד הגשר. זה המיתר הנמוך ביותר, E1.
• לחיצה על סריגקודם מיתר G הפתוח, ואחר כך אותו מיתר לחוץ על סריג 14: החלק שרוטט קצר יותר, ולכן הצליל גבוה ב־14 חצאי טונים (A3).
• מעבר בין מיתריםעברו ממיתר A למיתר D: כל מיתר שכן גבוה בקוורטה זכה.

מנעד וכתיבת תווים

לבס כותבים במפתח פה, אבל הוא נשמע אוקטבה מתחת למה שכתוב, בדיוק כמו הקונטרבס. למשל, התו שכתוב על קו העזר הראשון מתחת לחמשת מפתח פה הוא E2, אבל מיתר E הפתוח נשמע באמת E1.

הכיוון הסטנדרטי הוא E–A–D–G, אוקטבה מתחת לארבעת המיתרים הנמוכים של הגיטרה, כך שגובהי הצליל האמיתיים הם E1 (בערך ⁦41.2 Hz⁩), A1 (‏⁦55 Hz⁩), D2 (בערך ⁦73.4 Hz⁩) ו־G2 (‏⁦98 Hz⁩). כל מיתר גבוה בקוורטה זכה מהמיתר שמתחתיו.

מכיוון שכל סריג מוסיף חצי טון, הצליל הגבוה ביותר תלוי במספר הסריגים בצוואר: 20 סריגים מגיעים ל־D♯4, ‏21 סריגים ל־E4, ‏22 סריגים ל־F4 ו־24 סריגים ל־G4. בס בעל 5 מיתרים עם B נמוך יורד עד B0 (בערך ⁦30.9 Hz⁩). בבס בעל 6 מיתרים, מיתר ה־C הגבוה הוא C3 (מחושב כקוורטה זכה מעל G2). הצלילים העמוקים ביותר ברורים יותר באוזניות או ברמקולים גדולים יותר.

האזינו

• ארבעת המיתרים הפתוחים, E1 A1 D2 G2מהנמוך לגבוה; שימו לב שכל צעד הוא באותו מרחק, קוורטה זכה.
• הצליל הנמוך ביותר, E1בערך 41 רעידות בשנייה. השתמשו באוזניות או ברמקול גדול יותר כדי לשמוע אותו בבירור.
• A1 ו־A3: שתי אוקטבות זה מזהA1 רוטט 55 פעמים בשנייה, A3 ‏220 פעמים: פי ארבעה מהר יותר, ובכל זאת יש להם אותו שם צליל.

היסטוריה וקרובי משפחה

הקונטרבס גדול וקשה לסחיבה, ובלהקות שנעשו חזקות יותר ויותר, עם כלי נשיפה ממתכת, מערכות תופים וגיטרות חשמליות, היה קשה יותר ויותר לשמוע אותו. בשנות ה־30 של המאה ה־20 הגה המוזיקאי והממציא האמריקאי פול טוטמרק בס חשמלי. ה־Audiovox Model 736 שלו יצא למכירה באמצע שנות ה־30 (בסביבות ⁦1935–1936⁩): היה לו גוף מלא מעץ אגוז שחור, ארבעה מיתרים, פיקאפ אחד ו־16 סריגים, שהקלו על נגינה מכוונת.

באוקטובר 1951 התחילה Fender לייצר את ה־Precision Bass של ליאו פנדר, הבס החשמלי הראשון שהצליח מסחרית. היה לו גוף שטוח ממילה (ash), צוואר מייפל מחתיכה אחת עם 20 סריגים, פיקאפ אחד ואורך מיתר של 34 אינץ', שליאו פנדר הגיע אליו אחרי ניסויים ארוכים. Fender אומרת שהוא נתן לבסיסטים משהו שחסר בקונטרבס: את הדיוק של הסריגים, ועוד את העוצמה של ההגברה. הבסיסט של הלהקה של ליונל המפטון היה מהראשונים שניגנו בו; בניו יורק, באביב 1952, המבקר לאונרד פת'ר „שמע בס אבל לא ראה נגן בס”. ב־1957 הוא קיבל פיקאפ מפוצל (split-coil) וראש חדש, עיצוב שמשתמשים בו עד היום.

אחריו באו בסים נוספים: ה־Gibson Electric Bass עם הסקאלה הקצרה (1953), שאפשר היה אפילו להעמיד אותו זקוף על רגלית (end pin); ה־Fender Jazz Bass ‏(1960) עם צוואר דק יותר ושני פיקאפים; הבס הראשון של Fender עם חמישה מיתרים, ה־Bass V ‏(1965), שהמיתר החמישי שלו היה C גבוה; וה־Ampeg AUB-1 ‏(1966), אחד מבסי הפרטלס הראשונים שיוצרו למכירה. בין הנגנים הידועים: ג'יימס ג'מרסון, פול מקרטני, ג'אקו פסטוריוס (פרטלס), קרול קיי, ולארי גרהם, שלעיתים קרובות מייחסים לו את המצאת הסלאפ.

קרובי משפחה קרובים הם הקונטרבס (אותו כיוון, ואפשר לנגן בו בקשת), הגיטרה החשמלית (אותו סוג של פיקאפים מגנטיים; ארבעת מיתרי הבס נמצאים אוקטבה מתחת לארבעת המיתרים הנמוכים של הגיטרה), והבס האקוסטי־חשמלי.

1. בערך ⁦1935–1936⁩
   ה־Audiovox Model 736 של פול טוטמרק יוצא למכירה
2. 1951
   Fender Precision Bass: הבס החשמלי הראשון שהצליח מסחרית
3. 1953
   Gibson Electric Bass, בס עם סקאלה קצרה בצורת כינור
4. 1957
   ה־Precision Bass מקבל פיקאפ מפוצל (split-coil)
5. 1960
   Fender Jazz Bass, עם שני פיקאפים
6. 1965
   Fender Bass V, הבס הראשון של Fender עם חמישה מיתרים (C גבוה)
7. 1966
   Ampeg AUB-1, אחד מבסי הפרטלס הראשונים שיוצרו למכירה

צעדים ראשונים ותחזוקה

החליטו על התקציב ועל מה שאתם רוצים לנגן, ואז קנו את הבס הטוב ביותר שאתם יכולים להרשות לעצמכם: על כלי טוב קל יותר ללמוד. גם Yamaha וגם Fender ממליצות להתחיל עם 4 מיתרים, ו־Yamaha ממליצה על בס עם סריגים, כי לנגן בכיוון מדויק על בס פרטלס קשה יותר. אם אתם צעירים או שיש לכם ידיים קטנות, נסו בס עם סקאלה קצרה של בערך 30 אינץ'. צורת הצוואר לא משנה את הצליל, רק את התחושה, אז החזיקו כמה בסים לפני שאתם בוחרים.

חוץ מהבס, אתם צריכים רצועה, כבל, מגבר וטיונר אלקטרוני. בס חשמלי צריך מגבר כדי שתשמעו את הצליל האמיתי שלו.

אם המיתרים גבוהים מדי, קשה לנגן בבס; אם הם נמוכים מדי, מקבלים רעש זמזום מתכתי. זמזום יכול לבוא גם מסריג שהתרומם או מצוואר שהתעקם כלפי מעלה לגבנון: את גובה המיתרים אפשר לכוונן לבד, אבל שני אלה צריכים מעבדת תיקונים. אם צלילים גבוהים על הצוואר לא מכוונים, השוו את הצליל ההרמוני בסריג 12 לצליל הלחוץ בסריג 12, וכווננו את הסאדל (לפי המדריך של הכלי שלכם, או שאלו בחנות אם אתם לא בטוחים).

• הרחיקו את הבס משמש ישירה, מחום ומלחות, ולעולם אל תשאירו אותו במכונית.
• אחרי הנגינה, נגבו את המיתרים, הצוואר והגשר במטלית שלא משאירה מוך. נקו אותו במטלית רכה; אל תשתמשו במדללים, בממיסים, בנוזלי ניקוי או במגבונים לחים עם כימיקלים.
• כשאתם לא מנגנים, הניחו אותו על מעמד יציב או בנרתיק שלו; רוב הצווארים השבורים נגרמים מנפילות או ממכות.
• החליפו מיתרים אחד בכל פעם, וכוונו כל מיתר חדש לפני שעוברים לבא, כי הצוואר נמצא תחת מתח גדול.
• לפני שחותכים מיתר ישן, שחררו אותו היטב קודם: אובדן מתח פתאומי עלול לפגוע בצוואר. הרחיקו את הפנים כשמחליפים או מכווננים מיתרים, כי מיתר יכול להיקרע.
• העבירו אצבע מתחת לכל מיתר: אם אתם מרגישים לכלוך, חלודה או נקודות שטוחות שהסריגים שחקו, או שהמיתר כבר לא מגיע לגובה הצליל הנכון, הגיע הזמן להחליף אותו.
• בס אקטיבי עובד עם סוללה, אז שימו עליה עין, והוציאו אותה אם לא תנגנו זמן רב. בס פסיבי לא צריך סוללה.
• את כיוונון הטראס רוד עדיף להשאיר לחנות אם מעולם לא עשיתם את זה.

ממשיכים לחקור

• כלי מיתרמיתר מפיק צליל כשהוא רוטט. למדו איך פועלים משפחת הכינור, הגיטרות והנבל, ולמה לחיצה על מיתר משנה את הצליל.
• כינורהכירו את הכינור: המיתרים G D A E, איך קשת עם רוזין משאירה את המיתר שר, איך מנגנים, והמנעד שלו מ־G3.
• צ'לוהקול הנמוך והחם של משפחת הכינור: איך הקשת גורמת למיתר לשיר, איך יושבים איתו, והמיתרים C G D A.
• גיטרה אקוסטיתגיטרה קלאסית עם מיתרי ניילון וגיטרת פולק עם מיתרי פלדה: חלקים, מאיפה בא הצליל, איך מנגנים ובמה הן שונות.
• גיטרה חשמליתגיטרה חשמלית הופכת את רעידות המיתרים לחשמל בשביל המגבר. למדו איך פיקאפים עובדים ולמה הצליל מתעוות.
• יוקוליליגיטרה קטנה בת ארבעה מיתרים ממדיירה ומהוואי. הכירו את חלקיה, למה מיתר G גבוה מ־C, ואיך פורטים אקורד.