כלי נשיפה מנחושת: שפתיים מזמזמות וצינורות מבריקים

הזמזום

נגן בכלי נשיפה מנחושת מצמיד את השפתיים לפומית מתכת בצורת כוס ונושף כך שהשפתיים מזמזמות. צינור המתכת הארוך מגביר את הזמזום הקטן בהרבה ונותן לו את הגוון שלו.

כשמהדקים את השפתיים הזמזום גבוה יותר, וכשמרפים אותן הוא נמוך יותר. רק בעזרת שינויי שפתיים כלי נשיפה מנחושת כבר יכול לנגן קומץ צלילים.

מאריכים את הצינור

כדי לנגן את כל הצלילים שבין לבין, כלי נשיפה מנחושת משנים את אורך הצינור. בטרומבון יש מחליק שהנגן דוחף פנימה והחוצה. לחצוצרות, לקרנות ולטובות יש שסתומים: לחיצה על שסתום מעבירה את האוויר דרך לולאה נוספת של צינור, ולכן הצינור ארוך יותר והצליל נמוך יותר.

המשפחה

כלי נשיפה מנחושת באים בגדלים שונים, מקטנים וגבוהים ועד ענקיים ונמוכים.

חצוצרה

הקטנה והגבוהה ביותר מבין הארבעה האלה, עם צליל בהיר ונוצץ. בדרך כלל שלושה שסתומים.

קרן יער

צינור ארוך שמסובבים לצורה עגולה, עם צליל רך וחם. הנגן מכניס יד לתוך הפתח הרחב.

טרומבון

היחיד מבין הארבעה האלה שיש לו מחליק במקום שסתומים, ולכן הוא יכול להחליק בצורה רציפה מצליל לצליל.

טובה

הגדולה והנמוכה ביותר מבין הארבעה האלה, עם צליל עמוק ועגול. היא מחזיקה את הבסיס של הלהקה.

למה "נחושת"?

המשפחה נקראת כלי נשיפה מנחושת כי הכלים האלה נעשו באופן מסורתי מפליז, מתכת צהובה ומבריקה. חצוצרה יכולה להיות גם בצבע כסף, ובעולם המוזיקה היא עדיין נחשבת לכלי נשיפה מנחושת, בגלל הדרך שבה היא מפיקה צליל.