המוזיקה של ארצות הברית: מבלוז ועד היפ הופ
המוזיקה האמריקאית היא תערובת של מקורות רבים, ולכן היא נשמעת כמו הרבה דברים: מקהלות כנסייה, תזמורות כלי נשיפה מפליז, גיטרות, מכונות תופים והצגות ענק. הדף הזה עוקב אחרי כמה מהסגנונות הגדולים מימים עתיקים ועד היום.
בשיעור הזה
איך נשמעת המוזיקה האמריקאית?
למוזיקה האמריקאית יש כמה שורשים: שירים ותופים של עמים ילידיים באמריקה, שירי עם ופזמונים דתיים שהובאו מאירופה, וקצבים ודרכי שירה שהובאו מאפריקה. הרבה שירים וצלילים של קהילות אפרו־אמריקאיות הם מקור חשוב של המוזיקה האמריקאית. הצלילים האלה נפגשו והתערבבו, וסגנונות חדשים גדלו מהם.
הבלוז התחיל בקרב אפרו־אמריקאים בדרום, בערך בין שנות ה-60 לשנות ה-90 של המאה ה-19, עם ״צלילים כחולים״ ושירה של קריאה ותגובה. הגוספל חיזק את שירת הכנסייה עוד יותר והתפתח בשנות ה-30, במיוחד בשיקגו. הג'ז קיבל צורה בניו אורלינס בסביבות 1900, עם אלתור וקצבי סווינג, ועם כלים כמו חצוצרה, סקסופון, קלרינט ופסנתר.
מוזיקת קאנטרי צמחה במדינות הדרום בשנות ה-20, וערבבה שירי עם, בלוז ופזמונים דתיים, ונוגנה בגיטרה, בכינור ובבנג'ו. בשנות ה-50 ערבב הרוק נ'רול בלוז, גוספל וקאנטרי, והגיטרה החשמלית הפכה לכוכבת. בשנות ה-70 התחיל ההיפ הופ במסיבות בברונקס, בעיר ניו יורק: תקליטנים מתחו את הקצבים עם שני פטיפונים, ואחרים ראפו מעליהם.
למדינה יש גם מוזיקה לבמות ולמסכים. מחזמרים של ברודוויי משלבים שירים, דיבור, משחק וריקוד, ומוזיקת הסרטים של הוליווד משתמשת בתזמורות כדי שסרט ירגיש גדול יותר. המלחין ג'ורג' גרשווין הכניס טעם של ג'ז למוזיקה לקונצרטים, ואהרן קופלנד ולאונרד ברנשטיין כתבו יצירות שנשמעות גם הן אמריקאיות מאוד.
סיפורו של שיר אחד: Jingle Bells
Jingle Bells הודפס בבוסטון ב-1857 בידי ג׳יימס לורד פירפונט, אבל בשם אחר: ״The One Horse Open Sleigh״. שירי נסיעה במזחלת היו אז פופולריים. הכותרת שאנחנו מכירים הגיעה עם מהדורה חדשה ב-1859.
אף אחד לא בטוח איפה ומתי כתב אותו לראשונה. בוסטון, מדפורד וסוואנה הוזכרו בסיפורים שונים, ולכן היסטוריונים עדיין בודקים.
ב-16 בדצמבר 1965 שני אסטרונאוטים בג׳מיני 6 ניגנו אותו בחלל במפוחית פה קטנה ובכמה פעמונים, כהפתעה לבקרת המשימה. הכלים האלה נמצאים היום במוזיאון.
כלי נגינה מסורתיים ומיוחדים
הנה כמה כלי נגינה שאפשר לחפש ולהאזין להם.
- בנג'ו
- כלי פריטה עם גוף עגול דמוי תוף; לסוג האמריקאי הרגיל יש חמישה מיתרים, והמיתר החמישי קצר, והוא עוצב מכלים אפריקאיים בידי אפרו־אמריקאים.
- גיטרה עם מיתרי פלדה
- גיטרה אקוסטית עם מיתרי פלדה, שנשמעים בהירים וחזקים יותר ממיתרי ניילון; שומעים אותה בפולק, בלוז, קאנטרי ובלוגראס.
- גיטרה חשמלית
- גיטרה שהפיקאפים שלה הופכים את רעידות המיתרים לאותות חשמליים למגבר; הראשונות הופיעו בשנות ה-30, כשלהקות הביג בנד היו זקוקות לגיטרות חזקות יותר.
- סקסופון
- תוכנן בידי אדולף סאקס מבלגיה בסביבות 1840; יש לו גוף מתכת אבל לשונית אחת כמו לקלרינט, והוא הפך לכוכב של הג'ז.
- חצוצרה
- כלי נשיפה מפליז עם שלושה שסתומים, שמנגנים בו בזמזום השפתיים לתוך הפיה; נגני ג'ז כמו לואי ארמסטרונג הפכו אותו למפורסם.
- מפוחית פה
- כלי קטן שמנגנים בפה, עם לשוניות מתכת; נושפים ושואפים אוויר דרך החורים שלה, והסוג בעל 10 החורים נקרא לעיתים קרובות מפוחית בלוז (blues harp).
- חליל של ילידי אמריקה
- חליל עץ עם שני תאי אוויר וצליל רך ואוורירי; זה אחד מכלי הנשיפה המוכרים ביותר במוזיקה של ילידי אמריקה.
- פטיפונים
- נגני תקליטים שתקליטני היפ הופ משתמשים בהם; התקליטן DJ Kool Herc ניגן את אותו קצב קצר על שניים מהם, הלוך וחזור, כדי ליצור ברייק ריקוד ארוך יותר.
איך מקשיבים
לסגנונות אמריקאיים יש לעיתים קרובות כמה דפוסים פשוטים משותפים. נגנו שיר אחד שלוש פעמים ועקבו בכל פעם אחרי דבר אחד בלבד: התופים, הזמר, ואז החלק שגורם לכם לרצות לזוז.
- הקשיבו לבקביט
- בהרבה משירי רוק נ׳ רול ו-R&B תוף הסנייר מכה הכי חזק בפעימות 2 ו-4 של כל תיבה, וזה גורם לרצות למחוא כף או לנענע בראש.
- הקשיבו לסווינג
- בג׳ז זוגות של צלילים מהירים מנוגנים לעיתים קרובות ארוך־קצר ולא בשווה, וזה נותן למוזיקה תחושה קופצנית ומתגלגלת.
- הקשיבו לצלילים כחולים
- בבלוז ובג׳ז זמרים ונגנים מכופפים כמה צלילים מעט נמוך מהרגיל, וזה גורם למוזיקה להישמע מלאת הבעה ועצובה קצת.
הפעילו שיר רוק או פופ וכוונו את המטרונום של Sowlea למהירות שלו. מחאו כף רק בפעימות 2 ו-4. אחר כך נסו קצב סווינג בתופים וראו איך זה מרגיש אחרת.
רגעים גדולים בסיפור המוזיקה האמריקאית
- בסביבות 1900הג'ז מקבל צורה בניו אורלינס
תזמורות פליז, בלוז ורגטיים התערבבו בניו אורלינס; תקליטי הג'ז הראשונים הוקלטו ב-1917.
- 1920Crazy Blues
מיימי סמית' הקליטה אותו באוגוסט; היא הייתה הזמרת האפרו־אמריקאית הראשונה שהקליטה בלוז עם שירה, והוא נמכר בכמיליון עותקים בפחות משנה.
- 1924רפסודיה בכחול
היצירה של ג'ורג' גרשווין, שמשלבת מוזיקה לקונצרטים וג'ז, נוגנה לראשונה בניו יורק ב-12 בפברואר, ומתחילה בגלישת קלרינט מפורסמת.
- 1925–1927קאנטרי ברדיו ובתקליטים
ה-Grand Ole Opry התחיל לשדר מנאשוויל ב-1925, ובהקלטות בריסטול ב-1927 הוקלטה משפחת קרטר.
- 1943אוקלהומה! משנה את ברודוויי
ריצ'רד רוג'רס ואוסקר המרסטיין השני יצרו מחזמר שבו השירים והריקודים עזרו לספר את הסיפור.
- 1954אלביס מקליט ל-Sun
אלביס פרסלי עשה את ההקלטה הגדולה הראשונה שלו בממפיס ביולי, בשילוב קאנטרי, בלוז וגוספל; עד מהרה הרוק נ'רול פרח.
- 1973ההיפ הופ מתחיל בברונקס
מסיבה ב-11 באוגוסט, שבה התקליטן DJ Kool Herc מתח את הקצבים, נקראת לעיתים קרובות יום ההולדת של ההיפ הופ; ״Rapper's Delight״ הפך ללהיט הראפ הגדול הראשון ב-1979.
- 2018ראפר זוכה בפרס פוליצר
האלבום של קנדריק לאמאר DAMN. זכה בפרס פוליצר למוזיקה, בפעם הראשונה שהוא הגיע למישהו מחוץ למוזיקה קלאסית וג'ז.
שמות לחפש
אלה רק דוגמאות, לא דירוג; בקשו ממבוגר לעזור או חפשו אותם כדי להאזין.
- לואי ארמסטרונג
- אלה פיצג'רלד
- אהרן קופלנד
- אלביס פרסלי
- אריתה פרנקלין
- דולי פרטון
- מייקל ג'קסון
- ביונסה
- קנדריק לאמאר
- טיילור סוויפט
בינתיים, ברחבי העולם
בזמן שהמוזיקה האמריקאית גדלה, הנה מה שקרה במקומות אחרים.
- 1824הסימפוניה התשיעית של בטהובן
בווינה מקהלה הצטרפה לתזמורת סימפונית בביצוע הראשון ב-7 במאי, הרבה לפני שהבלוז והג'ז קיבלו צורה.
- 1889מגדל אייפל נפתח
בפריז המגדל נפתח למבקרים במאי, בערך בזמן שהבלוז גדל בדרום של אמריקה.
- 1913פולחן האביב
הבלט של סטרווינסקי הוצג לראשונה בפריז ב-29 במאי, עם קצבים שהדהימו חלק מהקהל, כמה שנים לפני תקליטי הג'ז הראשונים.
- 1962הסינגל הראשון של הביטלס
״Love Me Do״ יצא בבריטניה ב-5 באוקטובר, בזמן שרוק נ'רול מארצות הברית נתן השראה ללהקות צעירות שם.
- 1982התקליטורים הראשונים
התקליטור המסחרי הראשון יוצר באוגוסט, ותקליטורים יצאו למכירה ביפן באוקטובר, באותה שנה שבה יצא Thriller של מייקל ג'קסון.
- 2012Gangnam Style
השיר הדרום־קוריאני הפך לסרטון היוטיוב הראשון שהגיע למיליארד צפיות, והראה איך מוזיקה יכולה עכשיו לנסוע ברחבי העולם בתוך ימים.
צליל הפסנתר: Salamander Grand Piano מאת Alexander Holm (רישיון CC BY 3.0).