כלי נשיפה מעץ: מנגנים עם אוויר

צינור מלא באוויר רוטט

בתוך כלי נשיפה מעץ יש צינור. כשהאוויר שבצינור רוטט, שומעים צליל. צינור ארוך מפיק צליל נמוך, וצינור קצר מפיק צליל גבוה.

לאורך הצינור יש חורים, שאותם מכסים באצבעות או במפתחות מתכת קטנים. פתיחת חור היא כמו קיצור הצינור, ולכן הצליל עולה. סגירה מחדש של החורים מאריכה את הצינור, והצליל יורד.

שלוש דרכים להתחיל את הרעידה

נגן בכלי נשיפה מעץ מתחיל את רעידת האוויר באחת משלוש דרכים. חליל הצד והחליל משתמשים בקצה חד. הקלרינט והסקסופון משתמשים בלשונית אחת. האבוב והבסון משתמשים בשתי לשוניות. לשונית היא פיסת קנה דקה שמזמזמת כשנושפים לידה.

חליל צד

הנגן נושף מעל חור, כמו מעל בקבוק. כיום עשוי ברובו ממתכת. הפיקולו הזעיר הוא בן הדוד הקטן והגבוה שלו.

חליל

חליל פשוט הדומה לשריקה, ולרוב הכלי הראשון שילדים לומדים בבית הספר.

קלרינט

לשונית אחת על פומית. צליל חם וחלק שיכול להגיע גבוה מאוד ונמוך מאוד.

אבוב

שתי לשוניות קשורות יחד. צליל צלול ושירי. בתזמורות רבות האבוב מנגן את הצליל שכולם מכווננים אליו.

בסון

צינור ארוך מאוד שמקופל לשניים, עם שתי לשוניות על צינור מתכת מעוקל. צליל עמוק, מצחיק ועשיר.

סקסופון

לשונית אחת, אבל גוף מתכת מעוקל. הומצא בידי אדולף סקס בשנות ה־40 של המאה ה־19 (הוא רשם עליו פטנט ב־1846) ואהוב מאוד בג'אז.

למה "מעץ" אם הם עשויים מתכת?

חלילי צד וסקסופונים עשויים כיום ממתכת, אז למה קוראים להם כלי נשיפה מעץ? כי שם המשפחה בא מהדרך שבה היא פועלת, ולא מהחומר. לפני הרבה שנים חלילי צד נעשו מעץ, וסקסופון משתמש בלשונית העשויה מקנה.