מעגל הקווינטות, מוסבר כמו שעון

שנים־עשר סולמות על שעון

‏C נמצא למעלה, איפה שנמצאת השעה 12. כל צעד אחד בכיוון השעון עולה קווינטה זכה (שבעה חצאי טונים): C, G, D, A, E, B, אחר כך F♯, וכן הלאה. כל צעד בכיוון ההפוך יורד קווינטה: C, F, B♭, E♭ וכן הלאה.

אחרי שנים־עשר צעדים חוזרים ל־C. זה כמו גרם מדרגות קסום שממשיך לעלות ובכל זאת מחזיר אתכם לנקודת ההתחלה: בלתי אפשרי במדרגות אמיתיות, אבל נכון בשמות הצלילים.

עוד דיאז או במול בכל צעד

סימני ההיתק במפתח הם קבוצת הדיאזים או הבמולים שכתובה בתחילת כל שורה של תווים. הם אומרים אילו צלילים נשארים בדיאז או בבמול לאורך כל היצירה, כדי שלא יצטרכו לכתוב אותם ליד כל תו.

בדו מז'ור אין דיאזים ואין במולים. כל צעד בכיוון השעון מוסיף דיאז אחד: בסול מז'ור (G) יש אחד, ברה מז'ור (D) שניים, בלה מז'ור (A) שלושה. כל צעד נגד כיוון השעון מוסיף במול אחד: בפה מז'ור (F) יש במול אחד, ב־B♭ מז'ור שניים, ב־E♭ מז'ור שלושה.

כמו להוסיף נר אחד לעוגת יום ההולדת בכל שנה, המספר גדל בדיוק באחד בכל פעם. אז אם אתם יודעים איפה סולם נמצא, אתם יודעים כמה דיאזים או במולים יש בו בלי לשנן רשימה.

בתחתית המעגל יש שלושה סולמות עם שני שמות שנשמעים אותו דבר: B ו־C♭, ‏F♯ ו־G♭, ‏C♯ ו־D♭. אחד נכתב בדיאזים והשני בבמולים.

סדר הדיאזים והבמולים

הדיאזים תמיד נוספים באותו סדר: F♯ C♯ G♯ D♯ A♯ E♯ B♯. הבמולים באים בסדר ההפוך: B♭ E♭ A♭ D♭ G♭ C♭ F♭. שימו לב שסדר הבמולים הוא סדר הדיאזים כשקוראים אותו מהסוף.

בשמות הצלילים קל לומר את זה בקול: הדיאזים הם פה דו סול רה לה מי סי, והבמולים הפוך: סי מי לה רה סול דו פה.

התאומים המינוריים בפנים

לכל סולם מז'ור יש סולם מינור שמשתמש בדיוק באותם דיאזים או במולים. הוא נקרא המינור המקביל, "התאום המינורי" שלו. במעגל, סולם המינור נמצא ממש בפנים, צמוד לסולם המז'ור שלו: דו מז'ור ולה מינור, סול מז'ור ומי מינור, פה מז'ור ורה מינור.

כדי למצוא את המינור המקביל על הפסנתר, התחילו מהצליל של סולם המז'ור וספרו שלושה קלידים למטה, כולל השחורים: C ← B ← B♭ ← A.

שכנים הם חברים הכי טובים

אקורד הוא שלושה צלילים או יותר שמנוגנים יחד. סולמות שנמצאים זה ליד זה במעגל חולקים את כל הצלילים חוץ מאחד, ולכן הם נשמעים קרובים וידידותיים. בגלל זה שלושת האקורדים הנפוצים ביותר בסולם הם הסולם עצמו ושני השכנים שלו. בדו מז'ור אלה C, ‏F ו־G. מוזיקאים ממספרים אקורדים בספרות רומיות לפי הצליל בסולם שממנו הם מתחילים: C הוא הצליל הראשון בדו מז'ור (I), ‏F הרביעי (IV) ו־G החמישי (V). ספרות גדולות מסמנות אקורדים מז'וריים; קטנות (ii, ‏iii, ‏vi) מסמנות אקורדים מינוריים. אלפי שירים משתמשים רק ב־I, ‏IV ו־V.

אקורדי המינור שנמצאים ממש בפנים, צמוד לשלושה האלה (לה מינור, רה מינור ומי מינור בדו מז'ור) הם חברים גם כן. יחד, ששת האקורדים האלה מכסים את רוב השירים למתחילים. הקישו על סולם במעגל שלמעלה, ואז נגנו את האקורדים הידידותיים שלו.

העברת שיר לסולם חדש

אם שיר גבוה מדי או נמוך מדי לשירה, אפשר להזיז כל אקורד באותו מספר צעדים סביב המעגל. שיר עם C, ‏F ו־G שמוזז צעד אחד בכיוון השעון הופך ל־G, ‏C ו־D. השיר נשמע אותו דבר, רק גבוה או נמוך יותר, כמו לסובב חוגה על המעגל. לזה קוראים טרנספוזיציה.

כל הסולמות במבט אחד

הטבלה מראה כל סולם מז'ור, את הדיאזים או הבמולים שלו ואת התאום המינורי שלו.