הרמוניה: מהלכי אקורדים וקדנצות
האקורדים בשיר לא נבחרים באקראי. יש אקורדים שמרגישים כמו בית, יש שמרגישים כמו יציאה החוצה, ויש שמרגישים כמו הדרך חזרה. הרמוניה היא האמנות של לסדר אקורדים כך שיספרו מסע קטן. כאן תלמדו למספר אקורדים, להרגיש את התפקידים שלהם ולשמוע איך משפט מוזיקלי יכול להסתיים.
בשיעור הזה
מספור אקורדים בספרות רומיות
בשיעור "אקורדים" ראיתם שלכל סולם מז'ור יש משפחה של שבעה אקורדים, שממוספרים מ־I עד VII. ספרה גדולה פירושה אקורד מז'ור, ספרה קטנה פירושה אקורד מינור, ועיגול קטן (°) פירושו אקורד מופחת: I ii iii IV V vi vii°.
מספרים שימושיים כי לא אכפת להם באיזה סולם אתם. I – IV – V – I הוא C, F, G, C ב־C מז'ור, ו־G, C, D, G ב־G מז'ור. מוזיקאים יכולים לומר "אחת, ארבע, חמש, אחת" וכולם יודעים מה לנגן, בכל סולם. הקשיבו: אותו מסע, שמתחיל משני צלילים שונים.
- I · CC E G
אקורד מז'ור
- ii · DmD F A
אקורד מינור
- iii · EmE G B
אקורד מינור
- IV · FF A C
אקורד מז'ור
- V · GG B D
אקורד מז'ור
- vi · AmA C E
אקורד מינור
- vii° · BdimB D F
אקורד מופחת
- C, F, G, C.
- G, C, D, G: אותו מסע, קצת יותר גבוה.
שלושה תפקידים: בית, יציאה, דרך הביתה
לאקורדים בסולם יש תפקידים, קצת כמו לחדרים בבית. אקורד I הוא הטוניקה: הוא הבית, המקום שבו הכול מרגיש רגוע ויציב. אקורד IV הוא הסובדומיננטה: הוא מרגיש כמו לצאת מהדלת. אקורד V הוא הדומיננטה: הוא מרגיש כמו להיות בדרך חזרה, ולרצות להגיע הביתה.
גם אקורדים אחרים יכולים למלא את אותם תפקידים. ii בא לעתים קרובות במקום IV, כי יש להם שני צלילים משותפים. vi יכול לבוא במקום I, ו־vii° מתנהג הרבה כמו V. iii נמצא איפשהו באמצע. אז מסע נפוץ מאוד הוא בית ← יציאה ← דרך הביתה ← בית: I – IV – V – I, או I – ii – V – I.
- C – F – G – C: בית, יציאה, דרך הביתה, בית.
- C – Dm – G – C: ii ממלא את אותו תפקיד כמו IV.
קדנצות: איך משפט מסתיים
קדנצה היא הסוף של משפט מוזיקלי, כמו פסיק או נקודה במשפט כתוב. הקשיבו לאותה פתיחה שמסתיימת בארבע דרכים שונות.
קדנצה מלאה הולכת V – I, והמנגינה נוחתת על צליל הבית: נקודה. קדנצה פלגלית הולכת IV – I. היא רכה יותר, וקוראים לה גם "קדנצת אָמֵן", כי במזמורי כנסייה שרים עליה לעתים קרובות "אָ־מֵן". חצי קדנצה נעצרת על V: היא נשמעת כמו פסיק, או כמו שאלה שמחכה לתשובה. קדנצה מטעה (נקראת גם קדנצה קטועה) מכינה אתכם לחזרה הביתה עם V, ואז נוחתת דווקא על vi: הפתעה קטנה. בדוגמה הראשונה ובאחרונה המנגינה זהה לגמרי; רק האקורד שמתחתיה משתנה.
- נקודה: הגענו הביתה.
- סיום "אמן" רך.
- פסיק: היא רוצה להמשיך.
- אותה מנגינה כמו בקדנצה המלאה, אבל האקורד אומר "עוד לא".
נסו: נגנו את חצי הקדנצה, ואז זמזמו את הצליל שאתם מצפים לשמוע אחריה. רוב האנשים מזמזמים את צליל הבית.
מהלכים שתשמעו בכל מקום
I – IV – V – I הוא אחד המסעות הבסיסיים ביותר, ונמצא בשירי עם, במזמורים ובמוזיקה קלאסית. I – V – vi – IV (C, G, Am, F ב־C מז'ור) משמש בהמון שירי פופ. בג'אז, ii – V – I נמצא בכל מקום: עם אקורדי ספטימה הוא Dm7, G7, Cmaj7. הקשיבו כמה חלק הוא מחליק, כשכל אקורד זז רק צעד אל הבא.
יש מהלכים מפורסמים כל כך שהם יוצרים צורה של שיר שלם. הבלוז בן 12 התיבות משתמש רק ב־I, IV ו־V; אפשר לשמוע אותו בשיעור "צורת שיר". בחרו סולם למטה ונסו את המהלכים בסולמות אחרים.
- מהלך נפוץ מאוד בפופ
I – V – vi – IV
C – G – Am – F
- אותם אקורדים בסדר אחר
vi – IV – I – V
Am – F – C – G
- יוצאים מהבית, מתרחקים וחוזרים הביתה
I – IV – V – I
C – F – G – C
- C, G, Am, F: אהוב מאוד בפופ.
- Dm7, G7, Cmaj7: הדרך של הג'אז הביתה.
בסולמות מינור, V הופך לעתים קרובות למז'ור
ב־A מינור, האקורדים שבנויים רק מסולם המינור הטבעי נותנים v מינורי: E מינור (E G B). זה עובד, אבל הוא לא מושך חזק במיוחד לכיוון הבית.
לכן מוזיקאים בדרך כלל מגביהים את הצליל השביעי של הסולם בחצי טון, מ־G ל־G♯. זה סולם המינור ההרמוני מהשיעור "סולמות". עכשיו אקורד ה־v הופך ל־V מז'ורי (E G♯ B), ו־G♯ נמצא חצי טון בדיוק מתחת לצליל הבית A, ונשען ממש אליו. הקשיבו להבדל: ה־V המז'ורי נשמע כאילו הוא באמת רוצה לחזור הביתה.
- v מינורי: דרך עדינה הביתה.
- V מז'ורי עם G♯: משיכה חזקה הביתה.
תורכם: צרו מסע
עכשיו אתם יודעים מספיק כדי לכתוב מהלך אקורדים משלכם. התחילו ב־I, כדי שהמאזינים יידעו איפה הבית. צאו החוצה עם IV או ii, חזרו עם V, ובחרו את הסיום: נקודה עם I, פסיק עם V, או הפתעה עם vi.
אין תשובות לא נכונות, רק מסעות שונים. הרבה שירים פשוט חוזרים על ארבעה אקורדים שוב ושוב, ונותנים למנגינה לספר את הסיפור.
נסו: בנגן המהלכים או בכל מקלדת, נגנו I – vi – ii – V ואחר כך I. האם האקורד האחרון מרגיש כמו לחזור הביתה?
צליל הפסנתר: Salamander Grand Piano מאת Alexander Holm (רישיון CC BY 3.0).