יוהאן סבסטיאן באך: אמן הלחנים השזורים
יוהאן סבסטיאן באך חי בגרמניה לפני כ־300 שנה. הוא ניגן בעוגב, כתב מוזיקה לכנסיות ולחברים, ויצירותיו עדיין מתנגנות היום באולמות קונצרטים ובשיעורי מוזיקה.
בשיעור הזה

משפחה של מוזיקאים
באך נולד ב־1685 בעיירה אייזנאך שבגרמניה. הרבה אנשים במשפחתו היו מוזיקאים, ולכן המוזיקה הייתה חלק מחיי היום־יום. הוא איבד את אמו כשהיה בן תשע בערך, ואת אביו זמן קצר אחר כך, כשהיה בן עשר. אז עבר לגור בעיירה אורדרוף אצל אחיו הבכור יוהאן כריסטוף, שהיה נגן עוגב ולימד אותו עוד מוזיקה.
כשהתבגר, עבד כנגן עוגב וכמוזיקאי בכנסיות ובבתי אצולה בכמה ערים בגרמניה, בהן ויימאר, קתן ולייפציג. בלייפציג הוא אימן מקהלות וכתב מוזיקה לטקסי הכנסייה במשך כ־27 שנים. הוא מת ב־1750.

אמנות שזירת הלחנים
באך התפרסם בזכות הקונטרפונקט, כלומר ניגון של כמה לחנים בו־זמנית כך שהם מתאימים זה לזה, כמו חוטים בבד. דרך פשוטה לעשות זאת היא קאנון, שבו אותו לחן מתחיל שוב ושוב, קול אחרי קול. באך השתמש ברעיון הזה בצורה חכמה הרבה יותר, ביצירות שנקראות פוגות.
נסו: שירו עם חבר שיר שאתם מכירים בקאנון, כשהקול השני מתחיל שורה אחת אחרי הראשון.
כמה יצירות מפורסמות
באך כתב מספר עצום של יצירות. הנה כמה מהן שאנשים אוהבים.
- הקונצ'רטי הברנדנבורגיים
- שש יצירות תוססות לקבוצות שונות של כלים, ששלח ב־1721 לאציל, המרקגרף של ברנדנבורג, שחי בברלין.
- הקלאבייר המושווה היטב
- שני ספרים של פרלודים ופוגות בכל 24 הסולמות, מז'ור ומינור, מצוינים ללימוד מוזיקה.
- סוויטות לצ'לו
- שש יצירות לצ'לו שמנגן לבדו.
- טוקטה ופוגה ברה מינור
- יצירה דרמטית לעוגב, מפורסמת מאוד בזכות הצלילים הראשונים שלה. מקובל לייחס אותה לבאך, אבל מומחים עדיין דנים איך ומתי נכתבה.
נשכח, ואז אהוב
בימי חייו נודע באך בעיקר כנגן עוגב גדול. אחרי מותו, הרבה מיצירותיו הושמעו הרבה פחות. ב־1829 ניצח המלחין הצעיר פליקס מנדלסון על "פסיון מתי" של באך בברלין, ועוד הרבה אנשים התחילו לאהוב שוב את המוזיקה של באך. היום מחשיבים אותו לאחד מגדולי המלחינים בהיסטוריה.
צליל הפסנתר: Salamander Grand Piano מאת Alexander Holm (רישיון CC BY 3.0).